מה עושה לנו את הווקאלי?

מבקר המוסיקה דוד ברונשטיין, כל-כך מתחבר למוזיקה הווקאלית. בטור זה, הוא מנסה להסביר לכם מה עושה לו ואולי גם לכם את המוסיקה הווקאלית. 

מקהלות, השילוב לווקאליות. (מקהלת שירה, צילום: צילום מסך, יח"צ)

על המוזיקה הווקאלית, אין לי מה לספר לכם. כולכם מכירים אותה, כולנו נפגשים איתה פעמיים בשנה. האחת, בימי ספירת העומר. והשנייה, בימי בין המצרים.

בכל שנה ושנה, התסריט חוזר על עצמו. יהיו אומנים שיגישו לנו שיר ווקאלי, אלקטרוני למהדרין. אם תשמיע את השיר לאדם מן השורה, כשאינו יודע במה מדובר, לא יהיה לו ספק שמדובר בשיר המלווה בכלי נגינה. אם תשאלו אותי, את הסוג הזה אני לא אוהב. לפחות בימי ספירת העומר, בואו ניכנס לאווירה שתגרום לנו להרבות באהבת חינם.

לעומתם, יהיו אומנים שיגישו לנו שיר ווקאלי, עם מעט לווי מוסיקלי בפה. זוהי הנוסחה היותר מקובלת כיום בעולם המוסיקה הווקאלי. ויתכן שאף המתאימה ביותר לאומן מוסיקלי שרוצה לספק לקהל היעד שלו, מוסיקה ממנה ייהנה. 

וכמובן, הסוג השלישי, מוסיקה ווקאלית מוחלטת. השיר לא ילווה, אף לא בליווי בפה. נוסחה זאת מאמצים אומנים בודדים.

מדוע רבים מאיתנו נהנים מהמוסיקה הווקאלית המקובלת, לעיתים, אף יותר מהמוסיקה הצועקת? האם ההבדל הוא הרוגע והקצב, או שמא, מכיון שהמוסיקה כיום כוללת הזרקות, שאולי, הורסות אותה?

סביר להניח שיש לשלול את האפשרות השנייה. אין ספק, שהשקט והרוגע עושים לנו את זה. מה-גם, ישנם לא מעט שירים כיום, שממשיכים עדיין  את מסורת המוסיקה האותנטית ומספקים הנאה וערבות  לאוזן.

על-פי סקרים שנערכו בין מאזיני מוסיקה, קרוב ל70% מהציבור הישראלי אוהבים מוסיקה שקטה הרבה יותר ממוסיקה קצבית. שלא תבינו לא נכון, כל המסוקרים אוהבים מוסיקה קצבית, ובאירוע מקפיץ אף יבקשו אותה. אך מה שגורם להם לרוגע, שלווה, וטעם של עוד – זוהי המוסיקה השקטה.

כמובן, כמה שהרבה מאיתנו אוהבים את המוסיקה הווקאלית, כולנו מייחלים ומקווים לבניין בית המקדש ולביאת גואל צדק במהרה בימינו, אמן. מה יהיה על המוסיקה הווקאלית? אל תדאגו, תמיד תוכלו לשמוע מוסיקה ווקאלית גם באמצע השנה. תאמינו-לי, בארכיון יש הרבה.