חיכינו וחיכינו (או שלא), והנה הענן הווקאלי נחת. מידי יום, ישחררו לנו אומנים רבים את שירהם בגירסא הווקאלית. מבקר המוזיקה אלנתן זכריה, לא נגד שמיעת המוזיקה במשך כל השנה. מסכימים? טקבקו.
זה קורה
לי כל שנה אחרי צאת חג הפסח. אני נכנס לאוטו המקרטע בדרך למחוז חפצי, יושב מאחורי
ההגה, מדליק את הרדיו ומתחיל לעכל ששוב פעם, במשך כמה שבועות טובים, הדבר היחיד
שאני אוכל לשמוע זה את הדיבורים של מגיש חדשות אפרפר כלשהו. הרבה שנים התחננתי לדבר
שיעזור לי לעבור את הנסיעות המייגעות האלה ללא מוזיקה ובשנים האחרונות אכן באה
מנוחה ליגע ומרגוע לעמל. אחינו היקרים מאמריקה הראו לנו שהם יודעים לעשות מוזיקה
ווקאלית אמיתית ויצרו את הפתרון הטוב ביותר שניתן לספק (בתחום המגבלות) לאיסור
שמיעת כלי נגינה בספירת העומר – מוזיקה ווקאלית שנשמעת כמו מוזיקה רגילה לכל דבר.
 |
| נהנה לשמוע ווקאלי כל השנה. זכריה. (צילום: AP) |
אמנם
נכון, שנים רבות קיימים אלבומים ווקאליים רבים של אמנים גדולים וידועים, אבל אותם
שירים שמוציאים תחת ידם להקות כמו 'המכביטס', 'AKA פלה', 'SIX13' ואפילו 'כיפה-לייב' הישראלית, מראות לנו
שללא כלי נגינה - אך בעזרת כישורים יוצאי דופן ומעט טכנולוגיה - ניתן להגיע לרמת
דיוק של כלי נגינה. הלהקות האלה, שמפליאות בביצועים של שירים קוליים בלבד מביאות
בשורה של שמחה ונורמאליות לימי ספירת העומר ששקועים בעצב ודכדוך גם ללא מנהגי
האבלות המיוחדים שקיימים בהם ממילא.
הודות
לחבר'ה הנפלאים האלה, כיום המוזיקה הווקאלית מלווה אותנו גם בשאר השנה ולא רק
בספירת העומר ושלושת השבועות. הרי אי אפשר להתעלם מהיופי והמקוריות בתוצאה שהלהקות
הצעירות האלה מביאות איתם באלבומים שלהם. השילוב המעניין הזה בין עיבוד שנוטה
ללחנים אמריקאים לבין מבטא אמריקאי-יהודי גורם ללב לרצות לשמוע את הדיסקים האלה
שוב ושוב. בנוסף לעיבוד וכו' וכו', הא-קפלה כשהיא טובה ניחנת בהרמוניה אלוקית
שהרבדים שבה, מהנמוך אל הגבוה, נשמעים לאוזניים כשירה שלא הייתה מביישת אף משמרת
לוויה במקדש.
אגב, לכל
הזמרים שמנסים בזמן האחרון לעלות על הגל ולשיר לבד מול המיקרופון עם הד שהמחשב מוסיף
– עזבו, זה לא בשבילכם. זה נשמע כאילו אתם שרים במקלט. אי אפשר לשיר א-קפלה לבד,
ואי אפשר לייצר "להיט" לספירת העומר כשאתם עומדים מול מיקרופון ושרים,
לרוב זה לא יעבוד. אם אתם באמת רוצים להשקיע – קחו כמה ילדים שיזמזמו מסביבכם את
הליווי ברקע וכבר הקפצתם את עצמכם כמה רמות למעלה ואפילו שמחתם כמה ילדים שיוכלו
להגיד לנכדים שלהם שהם שרו פעם בדיסק (כמובן, שאז הנכדים ישאלו אותם מה זה דיסק
וילכו לשחק בחללית שלהם).
לסיום, אני
רוצה להמליץ על ביצוע שאני נהנה לחזור אליו כל פעם בספירת העומר. השיר 'אודה' בלחן
של חסידות ויז'ניץ בדיסק "ווקאליש" הנפלא של דודי קאליש. הביצוע מיוחד
במינו הן בגלל הפתיחה המרשימה וההרמונית והן בגלל הניצוח של קאליש שמקפיד שהמקהלה
תבצע את השיר בנועם מיוחד. גם המילים של השיר והלחן משאירים אותך עם טעם של עוד.
טוב, עשיתי לעצמי חשק. אני הולך לשים דיסק ולנסוע לאנשהו.
כתיבה יפה מאוד! יישר כח
השבמחקטור מדהים!!
השבמחקכמה שאתה צודק.
השבמחקתוסיף קישורית