חוקת: דברי תורתו של הרב מרדכי אליהו

לרגל יום ההילולא שחל השבוע, מגיש איצקוביץ' את דברי תורתו של הרב מרדכי אליהו על פרשת השבוע, פרשת 'חוקת'. מה הזכירו בני ישראל דווקא את התאנה, גפן והרימון? ורעיון נוסף על הפרשה>>>

מרן הרב מרדכי אליהו עם מרן הגר"ע יוסף. (צילום: שוקי לרר)

"לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת" (כ', ה') 

בני ישראל הזכירו בתלונתם שלושה סוגי פירות: תאנה, גפן ורימון. מדוע דווקא אלו מכל המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל?

פירות אלו מזכירים לנו את המרגלים, שהביאו מפירות ארץ ישראל כדי להפחיד את ישראל בהם. גם הם הביאו ענבים, רימונים ותאנים, ואמרו: כשם שפירותיה של הארץ משונים, כך משונים הם גם אנשיה. הרי שבני ישראל בדבריהם ביקשו לעורר ולהזכיר את דברי המרגלים ואת תלונתם על ארץ ישראל.

מנגד, אומרת המשנה במסכת ביכורים (פ"ג משנה א') אודות האופן שבו אדם מביא ביכורים: "יורד אדם לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר רימון שביכר" – וגם כאן הזכירה המשנה דווקא שלושה פירות אלו מכל שבעת המינים. זה כנגד זה: כיון שהמרגלים הביאו פירות אלו כדי לזלזל בארץ, הרי שאנו מביאים ביכורים כדי להודות ולשבח לה', ואומרים: הארץ אשר נתת לנו – זה פריה, לחיוב ולברכה!

"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל" (י"ט, ב') 

הפרה האדומה צריכה להיות תמימה, אשר אין בה מום, אשר לא עלה עליה עול.

בתרגום יונתן בן עוזיאל מובא, שהכהן לוקח את הפרה ובודק אותה "בתמני סרי טריפן" – דהיינו, בשמונה עשרה סוגי טרפות. נשאלת השאלה: כיצד ניתן לבדוק את הפרה מחשש טריפה קודם שנשחטה (ועיין תרגום יונתן בן עוזיאל על פסוק ג', ועיין חולין דף י"א ע"א וע"ב)? צריך לומר שהכהן יודע היה לבחון את הצד הפנימי של הפרה, בלא להיות מושפע מהצד החיצוני שלה.   
                                                                

הרי לנו מוסר השכל: את החיצוניות קל לבדוק, וזה מה שאנשים תמיד בודקים, אבל האדם צריך לבדוק את עצמו בפנימיותו.